תודעת שפע | מחשבה יוצרת מציאות | הגדרה מחדש של טבענו וחיינו הבריאים

עקרון השפע מבוסס על יצירה מעשית ולא על פסיביות והמתנה. כאשר עוסקים בשפע, לרוב כסף עולה כדבר ראשון במחשבות, אך שפע הוא מנקודת מבטי בראש ובראשונה אנרגיה, המתבטאת ברמת החיוניות, הבריאות, השמחה, האהבה, האושר ושפע של חיבורים והזדמנויות לאלוהות, לטבע, לבריאה ולאנשים אחרים. בנוסף לכל אלו, שפע כלכלי יכול להיות נפלא ומועיל, אך הוא אינו הראשון או בעשירייה הראשונה של הנושאים החשובים בעיני שיהיו בשפע בחייהם הנפלאים של אנשים.

כדי לצמוח בכיוון כל אחד מהנושאים הללו, עלינו לפתח מצב תודעה ודפוסי חשיבה חדשים מאלו שהגבילו אותנו עד היום וייתכן שעדיין מגבילים וחוסמים כל אפשרות לשפע ויצירה של מציאות חדשה ורצויה בחיינו.

השלב הראשון בתהליך מכונה “הגדרת האני” והוא למעשה המענה לשאלה הראשונה בתהליך הצמיחה של כל ישות בטבע ובכל ישות אנושית: “מי אני?”.

מבלי לדעת מי אני, לא אוכל להיות האני הרצוי שבחיי. כדי לקדם את האני הרצוי, עלי לברר מי אני. כדוגמא מהטבע, זרע של עץ תאנה מודע באופן מוחלט להיותו זרע של עץ תאנה, כמו שכלב מודע לכך שהוא כלב וחתול שהוא חתול. אין להם סימני שאלה לגבי זהותם, הם מה שהם ומתנהגים בהתאם. זרע של עץ תאנה אינו יכול לנבוט ולהפוך לעץ מנגו או להיפך, חתול אינו יכול להפוך לכלב או להיפך. 

אדם שיודע מי הוא, למשל, אדם המגדיר את עצמו ברמת ה-DNA הרוחני והתודעתי, כאדם שערכיו מבוססים על אי-פגיעה בבעלי-חיים למטרות מאכל, הוא אדם שלא משנה מה יהיו הנסיבות, אלא במקרי קיצון יוצאי דופן וחריגים באופן שאינו סביר, לא יבחר לאכול מאכלים שמבוססים על פגיעה בבעלי חיים. הטבע של האדם הוא זה שהוא הגדיר בעצמו ואינו כזה המשתמע לשתי פנים או ניתן לשינוי בקלות דעת.

השלב הראשון של הגדרת האני נדרש בכל תהליך של צמיחה, בכל כיוון של התפתחות, בכל מטרה שאנו מציבים בחיים כדי לקדם את הסיכויים להגשים אותה. ללא הגדרה ברורה, אנו עשויים כמו רוב האנשים להתקדם מספר צעדים, לעצור, להיתקע, במשך שנים או לכל החיים או אפילו לחזור אחורנית לשלב ההתחלה, מתוסכלים או בתהליך הדחקה של חוסר המימוש והרצון להתמודד עם המציאות. 

חוסר האומץ או הידע של האדם להגדיר באופן ברור את עצמו, גורם לכך שאנשים רבים חיים את חייהם בהדחקה, בבריחה ובהמנעות מהמציאות, כך שלא יצטרכו להתמודד עם הגרסא הלא ברורה ומוגדרת של עצמם.