מחקרים: אילו חיידקים צריך כדי לא למות מקורונה?

כל עוד אנשים ימשיכו להתכחש להיותם בית גידול לחיידקים (ראו פרויקט המיקרוביום האנושי), כך יטפחו בגופם מושבות של חיידקים בלתי רצויים הגורמים להיחלשות של המערכת החיסונית.

גוף האדם משמש כבית הארחה לטריליוני חיידקים החיים בהרמוניה ובשלום בית, כל עוד לא מפריעים להם. לצערו של הגוף, המוח האנושי נתון להסתגלות והתמכרות מהירה להרגלים נחותים ותזונה מעוותת הנשלטים על-ידי יצרני סמים בחסות החוק, המסובסדים ומעודדים התדרדרות בחסות אירועי תרבות ובדרכים המקובלות חברתית, הזמינים בזול ובכל מקום.

אלו שנמנעים מסמים חברתיים עלולים לחוש אי-נוחות בחברת המכורים, המצפים מעצם התמכרותם לשיתוף פעולה מעוות מצד כולם, ונעלבים אם אינם זוכים לו. המכורים אינם מודעים לכך שהדילרים רוקחים את הסמים על-בסיס מחקרים המכוונים אותם להשתלטות ושינוי הרכב החיידקים שבגופם. מזונות עתירי סוכר, מלח ומרכיבים מזיקים נוספים, משנים עם הזמן את הרכב החיידקים לאלה המכורים למזונות מעובדים, נחותים וגרועים ותלויים בהם. הפרת האיזון לאורך זמן הופכת את גוף האדם לבית הארחה מאוכלס בחיידקים מכורים, שעסוקים בסמים, במקום לווסת, להגן ולשמור על שלום הבית והבריאות. הגוף והאדם הופכים לחלשים וחולניים, ומתדרדרים במהירות ובעוצמה כשנחשפים למעט קור, נגיפים או זיהומים מסוגים שונים.

קרדיט לסקירה ב-nature

המחקר היפני שפורסם זה עתה מצא הבדלים ניכרים באחוזי התמותה מנגיף הקורונה בין אנשים ממדינות שונות, תזונה שונה, מגוון וכמויות שונות של חיידקי מעיים. מחקר זה מצא קשר ישיר בין חיידקי מעיים ספציפיים לבין הוויסות והיעילות של מערכת החיסון. נגיפי קורונה מזנים שונים מצאו את דרכם והתפשטו בקלות רבה יותר אצל אנשים שקיימות אצלם אוכלוסיות חיידקים מסוימים לעומת אנשים עם אוכלוסיות חיידקים שונים. הרכב המיקרוביום עשוי לקבוע האם הידבקות בנגיף קורונה תגרום למחלה פעילה, זמנית או מתמשכת, או ללא תסמינים בכלל.

ראו למשל מחקר קודם שממצאיו הצביעו על אוכלוסיות של חיידקים המעורבים בפירוק והתססת סוכרים, אשר ככל שהיו מהן יותר, כך הסיכון למחלה חמורה מהידבקות בקורונה עלתה משמעותית. אוכלוסיות חיידקים אלו זוהו גם אצל אנשים עם רמות גבוהות של דלקת בחלקים שונים בגוף, בשילוב עם רמות נמוכות של תאי דם לבנים (חיסוניים).

אוכלוסיות של חיידקים מסתגלות ומשתנות בהתאמה לסוג המזון הנאכל. אצל היפנים סוגי החיידקים שונים מאלו של ישראלים והולנדים. ראו למשל את קבוצת החיידקים Collinsella הנמצאת בחפיפה עם הגנה מפני מחלת קורונה קשה. אוכלוסיה זו נמצאה במחקרים בכמות פחותה אצל אנשים עם רמת דלקת גבוהה ותזונה דלה בירקות.

במחקר היפני האחרון נמצא בריכוז גבוה חומר בשם ursodeoxycholate – סוג של חומצת מרה. חומצות מרה מיוצרות בכבד ועוזרות בפירוק שומנים. חומצות אלו עוברות שינויים על-ידי חיידקים במעיים כדי להפוך לחומצת מרה בשם ursodeoxycholate. אצל יפנים עם רמת דלקת גבוהה וריכוז נמוך של קבוצת החיידקים Collinsella נגרם עיכוב ביצירת חומצת המרה המשנית מסוג ursodeoxycholate. חומצת מרה זו בריכוז גבוה נמצאה בחפיפה להגנה מפני הידבקות מקורונה, התפשטותה וגרימתה למחלה קשה.

מטרתם של מחקרים רבים היא לאתר מנגנונים גורמי מחלות שעל בסיסם ניתן יהיה להמציא תרופות הפועלות עליהם. תרופה של חומצת מרה מסוג ursodeoxycholate כבר נמצאת בשימוש לטיפול במחלות כבד. החוקרים היפנים מציעים להשתמש בתרופה זו במקרים קשים של קורונה.

ההיגיון הבריא ואני מציעים לטפח את החיידקים המועילים שבגופכם – האחראים לריכוז חומצת מרה זו בגוף ולשמירת שלום הבית והבריאות בכל חלקי גופכם. לא צריך להמתין ולהיות תלויים בחוקרים יפניים או ישראלים, כדי לטפח חיידקים טובים ובריאות יציבה לאורך כל שנות חייכם.

השתמשו בתבונה בתזונה, באדמה, בחיידקים החיים על העור, הוושט, המעיים והקיבה, כדי לשמר ולחזק אותם. ככל שתהיו מודעים יותר לחשיבותם, כך תוכלו להימנע מהמפגש הבלתי נעים, המעודד מחלות, דלקות, וירוסים וצרות אחרות הנגרמות לבריאות עקב מחסור בחיידקים טובים, גיוון לא מספיק של סוגי החיידקים וחוסר איזון בין החיידקים שבגופכם.