הקורונה כבר מאחורינו, וכך היתה מלכתחילה | האם היתה מגיפה או תקלה?
| רפואת העתיד | 25/03/2020
הקורונה כבר מאחורינו, וכך היתה מלכתחילה | האם היתה מגיפה או תקלה?
מאמר דעה אישית על הסכנה שבמידע חלקי ועל ההזדמנות שעומדת לפנינו
בהמשך למה שכתבתי בשלושת המאמרים הנוספים ובהרחבה:
- מגיפת הקורונה כאן בכדי להשאר: סקירה וטיפול.
- להידבק, או לא להידבק בקורונה.
- ארגון הבריאות העולמי: “הקורונה עלולה להרוג גם צעירים”
הקורונה כבר מאחורינו. במדינות כמו סין ודרום קוריאה מאות מליוני אזרחים כבר נדבקו, פיתחו נוגדנים והחלימו ללא כל הפרעה בריאותית יוצאת דופן. גם בישראל מאות אלפי נדבקים מתגלים בהדרגה ולהערכתי כבר נחצה רף המיליון מזמן, לעולם לא נדע במדויק כי לאף אחד (מלבדכם) אין אינטרס שתדעו על כך. כיוון שכך, תמשיכו לשמוע על מאות/אלפי מאובחנים מדי יום, בזמן שעשרות/מאות אלפי נדבקים [ללא תסמינים] החלימו, בלי שיידעו שאי-פעם נדבקו.
מספר המאובחנים בישראל אינו קשור לקצב ההתפרצות וההדבקה, אלא לכמות ולקצב ערכות הבדיקה שבשימוש בו-זמנית.
ברצוני להעלות שאלה לכל אלו שבפאניקה וחוששים שהקורונה היא נשק ביולוגי מתוחכם: אם זה אכן כך, האם אתם באמת חושבים שאין ברשותנו את הטכנולוגיה והממון הנדרשים לייצור המוני של ערכות פשוטות ומעבדות, שישמשו לבדיקה של כלל הציבור במדינה קטנה כמו ישראל? ברור שכן!
הרי כל השקעה שמטרתה להקטין נזקים, לאשפז חולים ולמנוע את התפשטות הנגיף, היתה מתגמדת ביחס לעלות שאנו משלמים, ורק מתחילים לשלם על הנזק שבמצב הנוכחי.
אם כך, מדוע לא נבדקו מיליוני האנשים בישראל כבר לפני מספר שבועות? מדוע טורחים להדגיש שביחס לגודל האוכלוסיה אנו בין המובילים? תיאורטית, יכולנו לבודד את כל החולים ולתת לכל השאר להמשיך כרגיל. האם יצא לכם לקרוא את המכתב של האיגוד הישראלי למדעי המעבדה ובקשתם לסייע והתשובה שמנגד? יש עוד מכתבים ובקשות, אפשרויות ותקציב, אך הם אינם משתלבים באסטרטגיה המדינית של הממשלה וארגוני/משרד הבריאות.
בתור מי שאינו תומך בתיאוריות קונספירציה, אך מכיר מקרוב בנחיתות האגו ומניעיו התת-מודעים של האדם, אוכל להגיד שהסיבה לכך שהממסד לא ממהר לבצע בדיקות מקיפות ונרחבות הינה שתוך מספר ימים יתבררו התוצאות ובכך תסתיים הפאניקה והשגרה תשוב. למי יש אינטרס שזה לא יקרה ומעדיף לשמור את כולנו בערפל?
כרגע הגישה היא: עוצר ומניעת הדבקה, נקודה. תהיה הטעות גדולה ככל שתהיה, אין מקום לכל דעה אחרת וכשזו נשמעת, היא מצונזרת/מותקפת מיד. התוקפים טוענים שדעות אחרות עשויות לבלבל ולסכן את הציבור, זאת בזמן שהסיכון להתדרדרות במצבם הנפשי, הבריאותי, הכלכלי של 99% מהאזרחים מתגבר מדי יום, ובעת שהסיכון מקורונה הינו בקושי 1%.
איני שופט אף אדם מאלו שמתראיינים בתקשורת ואף אחד ממקבלי ההחלטות הנבונים, מצבם ללא ספק מורכב למדי. אלא שבימים אלו בהם ניתנת להם במה נרחבת, הם כמו נדחסים בתוך עולמם, כשהחוץ נדמה להם כמו ‘סרט/חלום בלהות‘, שבו הדמות המרכזית – ‘הגיבור בשליחותו להצלת העולם‘ – היא הם עצמם. בשיאו של המתח, הם אינם מסוגלים לראות מעבר לדמותם ועד כמה הם משפיעים – יותר מהקורונה – על הפאניקה ועל החמרת המצב.
שימו לב לפרסום מה-18/03, בו התייחסה פרופ’ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור לביקורת בדבר מיעוט הבדיקות: “במשרד הבריאות חוששים שעודף בדיקות ותוצאותיהן השליליות, יגרמו להגברת השאננות ולהפרת הנחיות הבטיחות מפני הקורונה. הבדיקות המעטות נעשות כדי לא לתת לציבור תחושה מדומה שהסכנה חלפה“. היא אף מוסיפה ואומרת ש”אין לראות בפעילות המעבדות לאיתור הקורונה ובזיהוי הנשאים כחלק מהטיפול במאבק להאטת התפרצות הקורונה בישראל“.
למעשה, הפרופ’ אומרת שמאות אלפי אנשים שנדבקו בקורונה, בריאים לחלוטין וממתינים בקוצר רוח לחזור לעבודתם ולשגרה, אינם בעלי זכות לדעת על כך, על-מנת להימנע משאננות. היא חוששת שלציבור תהיה ‘תחושה מדומה שהסכנה חלפה’, אך בו-בזמן מונעת מהציבור לדעת האם יש בכלל סכנה!
בעזרת עריכה ושימוש באמצעים דיקטטוריים, בשילוב שטיפת מוח תקשורתית, נראה היה שמדובר בהתפרצות אלימה מאין כמוה, למרות שאין כל נתון המגבה זאת. המראיינים מבקשים לשמוע את מה שהם רוצים לשמוע והמרואיינים מחויבים לשתף פעולה, אחרת לא ייקראו שוב לבמה [ראו מקרה פרופ’ יורם לס]. כאשר מישהו טורח להביא מידע אחר, הוא מושתק ומוקצה.
על אף שרבים חושבים שהסינים איחרו בתגובתם, אין זה בהכרח כך. מרבית הסינים כבר נדבקו, ככל הנראה, לפני העוצר והבידוד והחלימו במהלכם. כתוצאה מכך יש מעט מאוד מקרי הדבקה חדשים בסין, ובקרוב מאוד יחזרו שם לשגרה, יחד עם הקורונה, לאחר שרוב האוכלוסייה פיתחה נוגדנים ועמידות.
אם לא היה חשש מפני נגיף מהונדס-גנטית, או חשש כי הסינים מסתירים מידע, ייתכן שלא היינו מייחסים לקורונה חשיבות יתרה. בשל הלא-נודע והמורא מהעלמת נתונים, העיסוק בקורונה הלך וגבר, כשבשיאו אף דחק לשוליים את העיסוק בפוליטיקה – בעיצומה של מערכת הבחירות בישראל.
כבר בשלבים מוקדמים של ההתפרצות, היה ניתן ללמוד שזו לא מגיפה מסוכנת, אלא נגיף, שאמנם יוביל למותם של רבים – כפי שרבים מתים גם כך מדי יום, רק שהפעם עם התמקדות ואבחנה של קורונה, במקום ממחלות או אבחנות אחרות.
קשה להכיל את המידע הזה, מכיוון שרובנו כבר גיבשנו חרדה, אימה ופחד אמיתיים מפני הקורונה.
“מה שנכנס, כבר לא יוצא, מה שהאוזן שומעת, נשאר”.
רוב אזרחי המדינה תחת הסגר, חסרי עבודה וחסרי אונים, נטולי חופש תנועה ופעולה.
הדרך היחידה להצדיק זאת היא בנגיף מופרע וקטלני אשר ממית עוד ועוד אנשים ברחבי העולם.
סיבה זו רחוקה מהאמת ואתם תהיו האחרונים לדעת על כך!
בעבור 95% ויותר מהאוכלוסייה (במקרה הגרוע מכל), ובהסתמך על המידע המצטבר, ליותר מ-99% (כפי שעשוי להתברר בהמשך כשמדינה כלשהי תחליט לבדוק יותר), הקורונה אינה מסוכנת, מורגשת קלות או אינה מורגשת כלל, וכאשר נדבקים בה, התסמינים דומים לתסמינים של לילה עם מעט שעות שינה (שלאחר השלמתן בלילה שלמחרת, חוזרים לשגרה).
הנתון שאף אחד לא מדבר עליו
האם תוכלו לשער כמה אנשים נדבקו בישראל ובעולם, אך לא פיתחו כל תסמינים, ומסיבה זו אינם משולבים בסטטיסטיקות המבוססות רק על אלו שחולים, פיתחו תסמינים קלים עד קשים ופנו לטיפול רפואי?
הסטטיסטיקות מבוססות בעיקרן על החולים הקשים ועל אלו שפיתחו תסמינים, ולכן הן מוטות למעלה, מפחידות וגורמות לפעולות חירום בכל רחבי העולם.
‘מישהו’ מזין את כולנו בנתונים, שהם באופן ודאי שגויים, והצנזורה אינה מתערבת, להיפך, היא מצנזרת כל מי שדואג להראות זאת.
לו היה מועבר לציבור מידע אמין ומבוסס בנוגע לכל החולים שנדבקו והחלימו – כנראה שרובנו, מלכתחילה, לא היינו נחשפים לידיעות אודות הקורונה, מלבד אולי כותרת קטנה בחלק האחורי של העיתון או בסוף מהדורת החדשות.
כיוון שאין מספיק ערכות בדיקה, ורוב הנדבקים הבריאים אינם ניגשים להיבדק וגם לא יעשו זאת בעתיד, כנראה שלעולם לא נדע את מספר החולים ואת אחוזי התמותה המדויקים, עד שתחלוף הסערה ויעבור מספיק זמן. אז יתפרסמו שיעורי התמותה היחסיים לשנת הקורונה ובהשוואה לשנים קודמות, יש שכבר כותבים את ההסברים להצדקת הפעולות שנעשות עכשיו. “לא ידענו”, “לא יכולנו לדעת”, “היינו בפאניקה ועשינו כמו כולם”, “הפעולות שלנו הוכיחו את עצמן והיינו חוזרים עליהן בשנית, בהסתמך על המידע שהיה לרשותנו”.. גזרו ושמרו.
עד-אז, אפשר ‘להתנחם’ בכך שרובנו כבר חלינו בקורונה, גם אם לא ידענו ולא נדע על כך לעולם.
על-כן, מלכתחילה, הקורונה היתה להיסטוריה, אך במקום זאת הפכה להיסטריה.
המספרים שימשו וישמשו ליצירת רייטינג, הרייטינג מפעיל לחץ חסר תקדים על המנהיגים ועל מערכות הבריאות, שמצידם הגיבו והעלו עוד יותר את הרייטינג באמצעות צווים, הנחיות ובידוד. באופן זה הגורמים השונים ליבו אלו את אלו בפחדים, בסטטיסטיקות שאינן מהימנות ובפעולות שאינן מיטיבות עם הציבור ועם העולם.
הקורונה התפרצה, הכניעה את קבוצות הסיכון ודילגה על כל השאר
כמו בכל שנה עם השפעת, כמו בכל דקה עם מחלות זיהומיות, וירוסים וחיידקים, מחלות כלי-דם ולב, סוכרת ועוד – האחראיות לתמותה של מיליוני אנשים ברחבי העולם – כך עכשיו עם הקורונה.
נגיף חדש שאינו מוכר למערכות החיסון של כולנו, אשר הדביק את רובנו ופסח על חיינו עקב יעילותה של מערכת החיסון. יהיו עוד רבים כאלו בעתיד, והדבר הנבון והיעיל ביותר שביכולתנו וביכולתם של ארגוני הבריאות לעשות, הוא לחזק את המערכת החיסונית, להפיץ שלווה ומסרים מרגיעים ולאפשר לגוף התמודדות יעילה יותר מפני כל פלישה ויראלית או בקטריאלית בלתי רצויה בעתיד.
השליטה בידיים שלנו יותר מאי-פעם!
יש בידינו את הידע, הזמן והאנרגיה לבסס מערכת חיסונית-חברתית איתנה מאין כמוה ולהגן על עצמנו מפני מרבית הסכנות הידועות והבלתי ידועות. כדי לעשות זאת עלינו לשנות גישה – מגישה של מותקפים חסרי הגנה, חלשים ו”נדבקים למוות”, לגישה של התחזקות, יעילות ושיתוף פעולה מנצח עם הגוף ומערכות הנשימה, העיכול, הדם והחיסון.
כאנושות – קורונה מסוג COVID-19 מאחורינו, אך החיים עוד לפנינו. יש ללמוד מהתנסות זו את כל שניתן ועל-ידי כך לשנות את גורל האנושות ותפיסתה בנוגע לבריאות ולחולי.
בוודאות שעוד נשמע על הקורונה משנה לשנה (קיץ וחורף) בעשור הקרוב, היא עדיין משיגה את הרייטינג הגבוה ביותר, ועל-כן לא לכולם יהיה קל להשתחרר ממנה. עם זאת, הן מבחינה רפואית והן מבחינה ציבורית, נותר רק לקוות שהאמונים על בריאותנו ועל רווחתנו, יעשו את אשר נדרש מהם, ושכולנו נחזור להתמקד בחיים בעלי ערך, מתוך הבנה שעשייה חיובית כלפי הטבע והעולם, טומנת בחובה את “החיסון האמיתי” לקראת אתגרים מורכבים בהרבה מההתמודדות עם הקורונה.
התפרצות הקורונה עשויה להיזכר לדיראון עולם כזאת שגרמה למשבר כלכלי חריף, מלחמות מיותרות, עיוות והרס מתמשך של הטבע האנושי והחיצוני, גן-העדן והחיים שזכינו וקיבלנו במתנה.
בהחלטה משותפת, נצליח להפוך את הקערה על פיה, ולהביא לכך שהתפרצות הקורונה תהא לאירוע מכונן ולהזדמנות לשותפות אמת בין אנשי ואומות העולם.
בהערכה ובאהבה גם ובמיוחד לאלו שתוקפים כל דעה השונה משל עצמם,
אלירן
קטגוריות : רפואת העתיד