למרגלות החרמון

| | 10/07/2015

למרגלות החרמון

למרגלות החרמון,  1287 מ’,

בור מים קרירים וצלולים, נסתר מהעין, נוגע ללב.

מים אינם מרפאים,

כפי שמזון אינו תרופה.


מים הם החיים הנצחיים, הראשוניות והאינסוף, הם מטהרים מבפנים ומבחוץ,

מים הם הדרך של החיים להביע רגשות, מים זורמים ודמעות הם דרכו של האדם להרגיש.

מזון משורש הזמן מייצג את היחסיות, העבר וההווה, העתיד.

הארעיות, ההתחלה והאמצע, המסגרת והסוף. מזון משקף את המגבלות שבגוף והגבולות שבינו לבין הרגש.

זמן הוא רק יחסי, כך גם הגוף וכך גם החיים. האינסוף מתקיים בקרבתנו, ביחס ישיר להתרחבות של תפיסת מציאותנו.

למי שמבקש\ת להרגיש עוד מכל דבר,

אני ממליץ על שלוש טבילות ביום,

במים. בחיים.


לפוסט המקורי לתגובות ושיתופים בפייסבוק


תגיות: , , , , , , , , ,

קטגוריות : השראה הדדית