מים | טיפה | נחל | כנרת | ים תיכון | ים סוף | מים צלולים

אני מים

כל טיפה היא אות, ומים הם סיפור ומלואו,

תחילתו של כל נחל במים צלולים, שואבים ובהמשך מתירים זיהומים ומכיווני זרימה שונים,

לקראת סיומו הזיהומים מתאספים וביחד עם המים נשאבים וזורמים מכיוונים שונים,

הנחלים כולם מסתיימים בכנרת, באגם ובים, מלבד אלו שאיבדו מן השצף ויבשו כבר באמצע הדרך,

מקורות המים אירחו לצידם את ראשוני המתיישבים בעולם,

מקורות המים הפכו לשמורות ועסקנים מוגנים על דעת עצמם,

המחזיקים במקורות המים הפכו לחורצי גורלם של המינים והאדם,

הם אלו שקובעים את הזכאים למים צלולים, היכן ומתי ובאיזו עלות,

הם אלו שקובעים את הזכאות למים עכורים, היכן ומתי ובאיזו מידה של זיהום,

המתירים את זרימת השפכים, הפסולת התעשייתית ובריכות הדגים,

את רעיית הפרות וצואתן בשמורות הסגורות לאדם, אשר אינו בעל העדר ותג ממוספר, 

העל-אדם ובעלי-החיים שחייהם בידיו, מחזיק הוא בהיתר מיוחד, לשתות ולרבוץ, לזהם ולשאוב, 

את צואתן של העדר מסוג בקר ישתו וירחצו, ישחטו ויהללו העדר מסוגו של אדם,

האדם מסוגו, בתאבונו ובצמאונו, מממש בכך את זכויותיו בסעודותיו, מעשה ידי-אדם על-פני המים,

מעשים המשתקפים בצלילות, עכורים הם כמידת ההתפתחות האנושית, אורחים המבקרים לרגע בנחל,

מספרים על דקירות ובקבוקי תבערה, אלו מתועבים ככל שיהיו, אלו רק טיפות, הניתזות מן המקור שמעודד מהן עוד ועוד,

אילולא כך, תשומת הלב תחזור והשקט רווחי בדרכו, אם אלוהים שוכן בקרבת אדם, משכנו במים זורמים,

הבריאה הקדומה ביותר, הרחם האנושית הראשונית, המשקה שבקדושתו בירך את הולדתו של האדם הראשון,

תחילתו של הסיפור בכדור הכחול, סיפור שזורם ומעבר לכל זיכרון, סיפור איתן ומזרזף של התרבות האנושית כולה,

לסיפור אין סוף, אם וכאשר בכל זאת יגיע, לא יוותרו מי שיספרו, יישארו רק המים לשטוף את כולו

(התמונה צולמה ברגע של הקשבה, למים, אם תסכימו גם, תוכלו לראות בה אפילו עיניים, דמעה הדדית או שתיים)

הפוסט המקורי לתגובות ושיתופים בפייסבוק