רימון עתיק ומרגמה אקראית

| | 09/10/2021



לפני 6 שנים בדיוק סיפרתי לכם על מרגמה שהתפוצצה על גבול סוריה במרחק של עשרות מטרים ממני.

היה זה עוד בוקר שבו ביקרתי את עשרות עצי התאנה, הרימון ושיחי הגפן בכפרים הנטושים שברמת הגולן. במשך שנים עקבתי אחרי ההתפתחות וההבשלה, האיכות והטעם, המרקם והפוטנציאל לגידול מסחרי או ייחודי, אפשרויות לייבוש או למאכל טריים.

תאנים בגל הראשון ניתנות כמעט בכל שנה לטעום ולאחריו לרוב נעקצות כל השאר ומתמלאות בתולעים. על-כן אם לא מגיעים בזמן, לא ניתן ללמוד על הזן וגליו הבאים.

גפנים נטושות הן שיח מטפס שללא עצים אשר נשרפו או נכרתו, לא ניתן לעמוד על מידותיהן והן לרוב משתרעות על הקרקע ונאכלות בוסריות על-ידי חזירים ובע”ח המחפשים טעמים חדשים.

רימונים מבשילים בשלהי הקיץ, לרוב בסתיו. זמינות המים נמוכה מאשר בקיץ ולרוב ההבשלה אינה מספיק עקבית ומוצלחת. עקב היותם הפרי המתוק והכמעט אחרון בבוסתנים שעוד נותרו, מזיקים רבים מוצאים בהם נחמה מתקתקה ומזינה. כמות עצי הרימון קטנה ביחס לכמות שאר עצי הפרי העתיקים (שזיפים, אגוזים, תאנים, תותי-עץ, שקדים, אגוזים ועוד..). כך שיצא לי לבקר במשך שנים רימונים שלא האריכו עד לשלב ההבשלה.

הסקרנות והתשוקה להכיר ולשמר את האיכויות הנדירות, גרמו לי להמשיך ולהגיע שנה אחר שנה ולנסות בפעם החמישית והשישית והשביעית לטעום רימון בשל למהדרין. הרימון שבתמונה המצורפת הוא מסוג יוצא דופן שבמרחק מאות מ’ בודדים מהגבול הסורי, אשר היה לרועש במיוחד בשנים שבהן הכרנו.

בעת אחד הביקורים [01/10/16] המרגשים שבהם זכיתי לטעום מתיקות של ממש לראשונה, התפוצצה המרגמה (בטילים אני פחות בקיא, אך כך נאמר לי) ויחד עם סרטי הסימון והרימון שבידי, נשכבתי לקחת נשימה ולרוץ למרחב בטוח. למחרת חזרתי שוב וכך גם בשבועות שלאחר מכן. הרימון הזה כיום נטוע במאות נקודות שונות בארץ, בגינות של אנשים שאינם מכירים את הסיפור שמאחוריו ואצל חקלאים שנטעו ממנו עשרות ומאות עצים אשר רבים מכם יהנו מאוד לאורך השנים.

רימון ייחודי זה מצטיין במרקם יוצא דופן, אשר ללא גרעין קשיח, צבע קליפתו בהיר וירקרק, צבע הציפה של הגרעינים אדום עז וטעמו יוצא דופן במיוחד. מעשרות זני הרימו המסחריים והעתיקים, ללא ספק שרימון זה שונה. לאחר שטועמים ממנו, כל רימון אחר מעורר את הגעגוע לעוד מהרימון המיוחד.

נטעתי ממנו מספר ייחורים בעצמי שכבר מניבים פרי שממנו אני, אורחי בית הבריאות וקהילות שונות בגליל נהנים על בסיס יומיומי בעונה זו. כמה מרגש לשמר את הטוב שקיים בעולם ולהפיץ ממנו הלאה. בהתמדה ובנחישות ניתן ליצור כאן עולם צבעוני, עשיר בטעם ושופע בבריאות.

כמו מרבית עצי הפרי העתיקים בגולן, גם רימון זה בשנים הקרובות יעלם מהנוף ואף אחד לא ידע שאי-פעם היה קיים, אלא אם כן נשמר ונדאג לכך בעצמנו. אני פועל מול גופים גדולים כמו קק”ל, מכוני מחקר שעסוקים בפיתוחים חדשים במקום לשמר את הגנטיקה של אלפי שנים המאפשרת לגדל מזון ללא ריסוסים, עם איכות טעם ותזונה שאין כל פיתוח חדשני המשתווה להם. אני בעד לפתח, בעד חדשנות ובעד בריאות. השילוב בין השימור והפיתוח הינו הנכון בעיני והאיזון בין השניים לצערי כמעט ולא קיים. הרצון ליצור זני ‘פטנט’ ולהתגאות בטכנולוגיות ריסוס חדשות מתעלים על הסיבה שמלכתחילה החקלאות קיימת – והיא להזין את האם, האב וצאצאציהם למען שיאריכו בימים ובבריאות מצוינת, למען יוכלו כל משפחת האדם לשגשג ולהביא לידי ביטוי את הלב והאור שלהם בעולם. במקום זאת משפחות שלמות נאבקות במחלות בגילאים צעירים, הריסוסים מתגברים, כמות חומרי ההדברה מצטברת וטעם המזון והחיים נעלמים.

איני יודע אם עוד יש סיכוי לרימון ולכולנו לשגשג שוב ביחד, אך אני אעשה כמיטב יכולתי ליצור עבור כולנו את ההזדמנות. בין אם אצליח בכך ובין אם לא, זהו הטעם לעניות דעתי של כולנו בחיים. בתמימותי אני מדי פעם מעז לחשוב שגם לטעמכם ההשקעה למען הרימון וכולנו שווה את המאמץ והויתורים שבדרך, עד שאני מתעורר למציאות שבה גם האנשים המתוקים ביותר נרקבים ונעלמים מן הנוף, כמו עצי רימון ותאנה רבים שכבר אינם עוד.

מאחל לכולכם למצוא את האנשים המתוקים ולהיאחז בהם בכל הכוח, אם ועוד יש כאלו בסביבתכם.

וכשתמצאו רימון מיוחד, אל תאפשרו לו להיכחד, אלא נסו לשמר אותו למען השפיות והבריאות המוחית ושל כלי-הדם של משפחתכם הקרובה.

באביב הקרוב אאסוף ממנו שוב עשרות/מאות יחורים להפצה וייתכן שגם אצליח בעקשנותי לרתום את אחת המשתלות הגדולות בארץ ולארח אותו ועשרות עצים נוספים כדי שנוכל יחד להפיץ אותם בכל מקום שבו עדיין יש אנשים שיודעים להעריך את הטעם המתוק והפשוט של החיים.


תגיות: , , , , , , , ,

קטגוריות : רפואת העתיד