צומות, פראנה ופסיכוזה להמונים

| , | 24/09/2016

פראנה-1

לכל הפראנים שבהווה ובעתיד, ליבי מבקש לשתף ולגעת בשלכם,
קריאה מועילה לכולכם.

פסיכוזה משמעה פגיעה בבוחן המציאות הכוללת הזיות ומחשבות שווא.

בזמן התייבשות קיצונית, הסיבה לפסיכוזה היא אורגנית ונגרמת ע”י פגיעה ישירה בתפקודי המוח.
בזמן נטילת מנת-יתר של סמים, הסיבה לפסיכוזה תהיה גם כן אורגנית ועקב שינויים בדפוסי המוח.
בזמן קבלת ההחלטה לחיות מאוויר ומפראנה – הסיבה לפסיכוזה אינה אורגנית, אם כן מהי ?
דחק ! סטרס ! מתח ! שיעמום ! איבוד משמעות ותחושת שייכות ! בדידות ! אהבה נכזבת !
כאב בלתי ניתן להכלה ומכל סיבה שלא תהיה.
כולם מחפשים נחמה ויש שחוזרים בתשובה ומבקשים תשובות מאלוהים
ויש שרוצים לחיות מאוויר ולהפסיק להתמודד עם האלוהות שבם !

אוכל הפך בעצמו לפעולה ומחשבה המעוררות מתח עז, דחק בל-יתואר לנשים ולגברים
אשר אינם מצליחים להשליט את הסדר בדפוסי ההתנהגות והאכילה.
לעתים קרובות נאמר לי: “אני מרגיש\ה הכי טוב כשאני לא אוכל\ת”. הרי זה ברור, כשלא אוכלים,
לא צריך להתמודד עם קבלת ההחלטות,
מה לאכול, כמה לאכול, מתי להפסיק וממה להמנע, לא אוכלים ובכך נפתרת הבעיה, זמנית !

פסיכוזה לרוב מתפתחת במהירות רבה מאוד וללא התראה מראש, מגיעה לשיא כעבור ימים בודדים ונמשכת עד כחודש. זה הרגע שבו אנחנו נפגשים.
אתם כבר אחרי מספר צומות, ללא מים, ללא מזון, עברו מספר שבועות ואף חודשים מאז שהתחלתם, המשכתם לשתות מיצים ובקושי אכלתם, חיכיתם בסבלנות וכפי שלימדו אתכם: “תכף זה יעבור”, עוד כמה ימים ולא תצטרכו יותר לאכול, זה נכתב באותיות גדולות: “פראנה להמונים, איך לחיות מאוויר”. ואתם ? נתפסתם וכעת כבר מאוחר מדי להשתחרר, אתם שבויים באמונתכם, כבולים בשלשלאות הפסיכוזה, אינכם מסוגלים לראות מימינכם או משמאלכם, בקושי את פנימיותכם, בקושי את עצמכם, כל שנותר הוא לעבור עוד יום ולקוות שמחר זה יקרה, תהפכו לישויות פראניות, בלתי תלויות במזון, בדיוק כמו ההוא וההיא שמעולם לא פגשתם, רק שמעתם שאי-שם הם קיימים, נושמים באהבה ואוכלים רק אחת לכמה חודשים “כשמתחשק להם”. אתם אבודים באובך כבד, הבל פיכם אינו מורגש על-ידכם, אתם עסוקים בלנשום פראנה ואין לכם זמן להתעסק בבאשת הפה, אתם מאבדים מסת שריר, אתם סובלים מדחק ומסטרס כפולים מאלו שהיו בזמן ששמעתם לראשונה על ‘הפראנה’. אתם לב שבור, חצוי ושאינו מסוגל לבחור, במציאות המופלאה ביותר שאי-פעם יכולתם לבקש, לאכול ולאהוב, לנשום ולאכול, לאהוב את האדמה, את האוויר ואת המים, לקבל אנרגיה ממקורות שונים ולהשתמש בה לחייכם, להרחבת החיוך הפנימי ועל פניכם, להתאהב בכם ובכל האור שסמוי מעיניכם, הלכתם שולל אחר רעיונותיו של אחר, המנפח את שרירי האגו וכמו בלון מנופח יתר-על-המידה, זה רק עניין של זמן עד שיתפוצץ. ובינתיים אתם ואלו שאחריכם כמשאבות קטנות תמשיכו לנשום פראנה ולנפח את הבלון של יחידי הסגולה, ישויות פראניות המזכירות את הרב השרלטן שגובה כספים בעבור ‘מים מקודשים’, את הכומר ‘המנחם’ שמשתמש בחולשתם של המאמינים ואונס את נפשם, את גופם ופוצע ללא תקנה את נשמתם.

אנשים צעירים, נשים וגברים כאחד, מתעוררים לעולם שבו התרחישים בלתי ניתנים להכלה,
מלחמות מצד אחד על אדמה ועל כסף, רצח מצד שני על כבוד ואלוהים, הרעלה של המים והמזון, ללא אוויר צלול בשביל המוח והנשימה, הורים שמתמודדים עם העול וילדים שמתמודדים עם העול של הוריהם ושל עצמם המעבירים את העול גם הלאה לילדיהם ואת העול של העולם כולו מורידים באסלה, שופכים לים, לאדמה, מפריחים לאוויר והטירוף לא רק שאינו מתמתן, רק הולך ומתגבר.

הדחק והמחסור בכלים להתמודד מעצימים את החיפוש אצל הצעירים והגדושים במוטיבציה, החיפוש אחר מפלט מהטירוף ומהמציאות חסרת ההיגיון. אולי, רק אולי, אם נפסיק לאכול, אולי בכך נצליח להתנתק ‘מהטירוף’ ולחיות בשלווה ובנוחות ? עוד קצת פראנה וגבישים של אור יהיו להפרשות העיקריות שבגופנו.

הודי שחי ללא מזון כבר 65 שנה, היריון פראני, ילד פראני, מצלצל נפלא, מרגיש ‘מדויק’ ובדיוק בזמן בשבילי, תמיד ידעתי שאני מיוחד\ת וסוף סוף יש לי הזדמנות להראות זאת לכולם, איני צריכ\ה להתאמן ולהתמיד בשום דבר, רק להפסיק ולאכול, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים וכולם ידעו כמה מיוחד\ת אני, סוף סוף אוכל להוכיח לכולם שזה אפשרי, לחיות מאוויר וללא תלות במזון מן האדמה.

אחי ואחיותי היקרים,

עם חלקכם כבר נפגשתי ברגעים הקשים ביותר, לאחר שהאמנתם בכל הכוח,
פראנה היא התשובה לכל הבעיות שבחייכם ! חלקכם עברתם תהליכים של שיקום
פסיכולוגי ופיסיולוגי ארוכים, %d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%a0%d7%94-1
רובכם עדיין בעיצומו של השיקום,
מחפשים שפיות וכבר אינכם יודעים היכן לחפש, הייתם בטוחים שמצאתם,
המלים וכושר השכנוע של הישויות הפראניות היו מוארים, לא יכולתם שלא להאמין שאלו הם דברי אלוהים חיים,
עשיתם כפי שנאמר לכם והתעוררתם בתחתית הבור, באפילה מוחלטת. היכן האור שאלתם ?

אך לא נותר מי שיענה, נותרתם לבדכם, מבוישים, נבוכים,
ללא אמון באחר והכי נורא,
איבדתם כל טיפה של אמון בעצמכם, בכוחותיכם, במופלאותכם.

אפשר לצום במשך ימים ושבועות, אפשר להפסיק ולשתות נוזלים למשך ימים ואף לשרוד, אפשר להתעלות מעל הדפוסים וההרגלים של הגוף ולהתעלות מעל האמונות המגבילות את הנפש, אפשר להתעופף למרחקים בעולם הרוח, אך לבסוף נתעורר שוב בגוף בשר ודם ונאלץ או נבחר להגשים את החלומות הנעלים ביותר שבליבנו, בחומר ובעולם הממשי שבו המציאות היא מורכבת מכל הגוונים, המוארים והחשוכים, הצלולים והמעורפלים, אנחנו יכולים ובעלי זכות לקחת חלק ולבטא את הגוונים והאיכויות המיוחדים רק לנו.

הזנה פראנית: נשימה עמוקה מכניסה יותר חמצן למוח, עשו זאת לעתים קרובות. רוב המחלות מגיעות מעודפי מזון, דחק הנלווה לעודפי המזון וחוסר היכולת להכיל ולהתמודד עם האתגרים שבחיי היום-יום. מחלות אינן נגרמות ממזון כנאמר בתורה הפראנית, אנרגיה פראנית אמנם גולמית ונקייה, אם כך, היכן מסתתרות כל אותן הישויות הגולמיות והמוארות הללו ? מדוע הן מופיעות רק מאחורי המצלמות, המאמרים ואין אף אחת שמעולם עמדה במבחן המציאות ? איני מבקש להוכיח את קיומה של האנרגיה הפראנית, אלא רק להתבונן בה מתבטאת אצל אדם אחד ויחיד. אז האמונה תעבור התמרה ותעשה לעובדה. עד-אז, גולמית ככל שתהיה, היא אינה מספיקה לקיומו של הגוף ולהמשך שיתוף הפעולה בינו לבין הנפש שמתהלכים יד ביד על-פני האדמה.

עצמאות במגילת העצמאות הפראנית – היכולת להתקיים ללא תלות במזון גשמי חיצוני. האם אכילה לצורך קיום הינה תלות או התמזגות ? נטל או תענוג ? אם תשאלו את המוח תמצאו את התשובה הנכונה עבורכם.

בזבוז אנרגיה לעיכול – בזבוז ??? נשימה אינה מבזבזת אנרגיה בתהליכי שחלוף הגזים, הכנסת החמצן ושחרור עודפי הפחמן הדו-חמצני ? גם נשימה צורכת אנרגיה, מניעה אנרגיה ובכך מאפשרת לכל התאים שבגוף להתקיים, עיכול המזון משיג את אותן המטרות ע”י אספקה של אנרגיה נוספת החיונית לקיומם של התאים, אנרגיית העיכול לעולם אינה מתבזבזת, אלא אם כן האדם מבזבז את חייו על תענוגות המזון באוססיביות ובהפרזה, אז הבזבוז מקורו בזמן האכילה, בשעמום הקיומי שהוביל לכך, לעולם לא באנרגיית העיכול שמיועדת לפירוק, הטמעה והפרשה של הפסולת והמיותר. הזמן החופשי שמתפנה לאלו שמכינים ומבשלים את האוכל יכול להתפנות באותה המידה בתרגול של הכנות מינימאליות והנאה ממזון פשוט ומופלא ביותר עבור הגוף. זאת אולי הסיבה הפסיכוטית ביותר להמנעות ממזון. אלא אם כן האדם הפראני אינו מסוגל להתמודד עם האכילה ועל-אף היותו מואר נוח לו יותר להמנע כליל ממזון ומבלי להתמודד בכלל.

“פריצת גבולות” בתורה הפראנית בכדי לממש את היותנו רוח החיה בגוף…. זה פחות או יותר המציאות היומיומית שאליה אנו מתעוררים ואם רק נפסיק להפריע, נוכל לגלות יותר, להרגיש יותר, לראות יותר, לשמוע יותר, האם לצורך כך עלינו להפסיק ולאכול או שפשוט עלינו ללמוד ובמשך כל החיים כיצד לפתח את האיכויות הללו ומבלי להזניח אותן עד ליומנו האחרון ? ומה באשר לפראנים שמגלים את הרוח החיה שבגוף והופכים לחלשים עד כדי כך שהגוף כבר אינו מסוגל להחזיק עוד את הרוח או שהרוח בקושי מצליחה ‘לנשום’ ולהתבטא בגוף האומלל והסובל ?
“חיסכון בכסף” זאת אולי הסיבה הפסיכוטית ביותר ולמרות שיש עוד רבות כאלו, איתה אסיים. אפשר לחסוך בכסף באינספור דרכים, האם סיר בישול, שקית אורז ועדשים, ירק או שניים ביום הם ההבדל בין חיסכון לבין פזרנות ? האם הוצאות על מזון הן ההוצאות הגדולות ביותר ? בוודאי שכן אצל אלו אשר המזון הפך למקור התענוג וההדחקה המושלם והמועדף עליהם ביותר. אצל האחר יהיו אלו סמים ואצל האחר יהיו אלו יחסי-מין מורעלים. כל אדם והתמכרויותיו, האובססיות שפיתח להתמודדות נחותה עם דחפיו. האם הפסקת האכילה היא זו שתשחרר אותו מכל אלו ? האם הפראני שנמנע מלאכול צריך לטוס לחו”ל, מה יש לו לחפש שם שאינו בנמצא כשהוא אחד ואחת עם הרוח החיה, מה יש לו לעשות מלבד לנשום ולקיים חיים פשוטים בנהרותיה הצלולים, העליונים של הפראנה.

אחי ואחיותי,

צום רפואי והמנעות ממזון לתקופות זמן מוגבלות ולמטרות רפואיות\רוחניות
היה ועדיין מקובל בכמעט כל מסורת, כל יבשת ואף נעשה עם הימים ועם הזמן למקובל
יותר ויותר על הממסד הרפואי כטיפול יעיל%d7%a4%d7%a8%d7%90%d7%a0%d7%94-3 ובטוח במחלות.
הצגת התהליך “הפראני” כפורץ דרך הינה הדרך הנחותה ביותר לספר ולשתף בסגולותיו של הצום,
היא אולי הדרך הגרועה ביותר שאי-פעם נתקלתי בה.
ליבי מתכווץ בכל מפגש ובכל שיחת טלפון מהפראני בהווה שמחפש לשוב בחזרה לביתו, לאכול ולשוב לשפיותו,

ליבי מתכווץ עוד יותר בכל מפגש ובכל שיחת טלפון מהפראני\ת לעתיד שמתייעצים בנוגע לתהליך ומספרים על כוונתם להשתתף בו ובהקדם האפשרי. מה אוכל להגיד בכדי לשנות את דעתם ? האם יש מילים המתעלות על דברי הקודש הכתובים, בתנ”ך ובקוראן ובברית החדשה, הרי לכם דת\כת, תקראו לכך איך שתרצו, חופשיים ומרוצים יותר מחייכם אני מבטיח לכם שהסיכוי שתהיו נמוך עוד יותר מאשר אם תעשו את המובן מאליו, את המתבקש והמאתגר מכולם: תתמודדו !

ובמידה שתחליטו לקיים צומות למטרות כאלו ואחרות, תלמדו את הנושא היטב ורק אז תקבלו החלטה ועל הכיוון הנכונים עבורכם, אל תלכו שולל אחר המלים הכובלות אתכם לדרכו של האחר ומרחיקות אתכם עוד יותר מהדרך שלכם, מצאו את המלים והדרך שלכם אל החופש, אל אהבת האמת שבליבכם, לגופכם, לנפשכם, קבלו את השלמות שאתם, גלו אותה והשתמשו בה לטובתכם, מצאו את אלו אשר יש בהם את ההשראה להחזיק את ידכם, לעורר בכם את ההשראה להתמודד לבדכם, כשתשחררו את כף ידם לא רק שלא תשארו ‘לבדכם’, תרגישו מחוזקים יותר מאי-פעם, שייכים ורצויים ועם הכלים הנכונים להמשיך את המסע המאתגר ולהגשים את עצמכם, בעולם היחסיות שבו החומר והרוח נפגשים בכל עת, תנו להם להתאחד ותגלו (אני משער) את היופי הנשגב ביותר שאי פעם הצלחתם לדמיין ולאחל לעצמכם.

באהבה שאינה יודעת גבולות,
בכנות שהעיזה להתעלות מעל ההשלכות,
בתחושת בהירות וצלילות חד-פעמית, הודות לפראנה שבאוויר ובמים ובמזון,
מכבד את הדרך שבה תבחרו, כל דרך שבה תרגישו שהיא המבטאת את הגרסה הנעלית ביותר של עצמכם, תקראו לה בכל שם שתרצו, כל עוד אתם נותרים נאמנים וכנים עם עצמכם ~


מקור הפוסט המקורי בפייסבוק

תגיות: , ,

קטגוריות : השראה הדדית רפואת העתיד