צום מים בישראל – מאמר דעה על הכתבה בערוץ 12

| | 24/11/2019



הראיון היה ארוך בהרבה מאשר שנותר לאחר העריכה ונשאלו בו שאלות חשובות, אך מסיבות אשר קשורות לתוכן הפחות מעניין, הוצאו מהעריכה.

מכיוון שהתוכן הוא העיקר ולא הכותרות, בחרתי לשתף בהסתמך על תיעוד הראיונות מהשאלות שנשאלו ע”י העיתונאים ואת התייחסותי אליהן,

עבור אלו שהתוכן מעניין אותם לא פחות מאשר הכותרות.


מהי ההכשרה שלך?


אין אקדמיה עולמית לרופאים או מטפלים לצורך ליווי של צומות. 

אין באקדמיה בישראל מלווים מוסמכים המקובלים לליווי של תהליכים כאלו.

אלו שמתראיינים לכתבה שלכם מקדימים את זמנם מבחינה אקדמאית והם יוזכרו בעתיד כחלוצי השיטה.

כחלוצים, חצי הביקורת הראשונים והחזקים יותר יפגעו קודם כל בהם, כפי שנהוג במאבק בין גישות שונות או ותיקות מול חדשות.

אני רוצה לשאול אותך ואת הצופים שאלה

האם תעודה הופכת אדם מאחד שיודע יותר לאחד שמצליח יותר או האופן שבו הוא משתמש בידע? 

אני תלמיד נלהב של מדע, אהבה ואושר ומה שמניע אותי אינו הרצון להיות המטפל הכי נחשב, 

אלא מחולל של גילוי הכוחות והסיבות של כל אדם לקום כל בוקר,

הסיבות שבשבילן שווה להרגיש ממש טוב ולממש בריאות של אמת, באיכות חיים ובאושר נשגב.

בעולם שבו אנו חיים, רבים מאלו שפגשתי ולצערי גם אפגוש, מתעוררים בחוסר חשק ואי-ידיעה מובהקים.

מסתובבים בינינו מליוני אנשים שאין להם כל סיבה ממשית להתעורר, להתאמץ ולחיות. לא כי אין אחת כזאת,

אלא כי אין להם הכוונה, מסגרת או השראה שמאירים להם את דרכם הייחודית והשפויה בעולם שבו ריחוק הינו ברירת המחדל.

במגירה יש לי תעודה של נטורופת, אך הכשרתי היא לממש טוב, כמה שיותר, מהר ככל האפשר,

עבור כמה שיותר אנשים אבודים וחלשים המבקשים הזדמנות לשוב בחזרה, לבריאות אדירה ולאיזון נפשי.

צום לעתים עוזר בכך ולעתים ממש מחמיר את המצב. מכיוון שאין מוסדות לימוד בתחום, הכשרתי את עצמי על-דעת עצמי לכך,

מתוך תרגול והתנסות של עשרות צומות אישיים, קצרים וארוכים. למדתי לעומק את הפיסיולוגיה,

שוחחתי והתכתבתי עם רופאים שונים על כך ולאחר מאות של אנשים אשר ליוויתי, נסיוני רב יותר מאשר ההכשרה שלי.

אדם שצום יכול להיטיב עמו, יקבל את התנאים הטובים שלמיטב ידיעתי יש היום בעולם ויוכל ליהנות מיתרונותיו כאן בישראל,

ללא ליווי רפואי, אך עם ליווי מקצועי, בשיתוף רופאים שמשתפים פעולה עם בדיקות הדם ההכרחיות,

ליווי רגשי, תנועה מדויקת, מנוחה מיטבית וכל אשר נדרש להצלחה.

חשוב מכך, אדם שאינו כשיר לצום, על אף שכולנו עלולים לטעות מדי פעם, יזכה לאבחנה אשר לרוב מדויקת,

מבוססת נסיון ויקבל שפע של תמיכה להמנעות מקיומו ולבחור בדרך מבריאה, מחזקת ומעודדת יותר להשגת מטרותיו.

זאת בשונה ממסגרות אחרות לצומות אשר מקבלות כל אדם, ללא קריטריונים, בדיקות דם או התרשמות ממצבו הנפשי של האדם.


האם הצום הארוך ביותר שתועד עם שלומי לחיאני נחשב כהצלחה?


אם והצלחתי ללמד אדם את הערך שבדרך עצמה ולא בתוצאות, זכיתי והצלחתי.

אם ליוויתי אדם לתוצאה מעולה שלאחריה חוסר שמירה על ההישגים, יש לי ולו עוד הרבה עבודה.

לי ולשלומי נותרה עבודה משותפת ואנו ממשיכים בה גם עכשיו. 

הכתבה שתעשה בעוד 3 שנים מהיום תהיה לאבן בוחן נוספת שבדרך, עבור הזכות וההצלחה של שנינו לעבוד יחד.

התהליך עם שלומי נחשב כהצלחה אדירה של יחסי אמון והתפתחות, לא המשקל שנושא עליו.

הצלחה עבורי אינה בתוצאה בלבד, אלא בהתפתחות, הלמידה, ההשתדלות והמאמץ שנעשים להשגת המטרה.

לפי הסטנדרטים שלי, שלומי הוא סיפור הצלחה מכיוון שממשיך להתפתח, ללמוד מטעויות, לשחרר עכבות, להתאמץ ולהתקדם, צעד אחר צעד בכל יום שעובר להשגת מטרותיו.

מבחינה רפואית, יש לקוות וכך אני מאחל, שהתקדמותו תהיה עקבית מספיק, מבלי שבריאותו הנוכחית תדרדר עד אשר יושגו האיזון והבריאות המבטיחים איזון והתמדה.


מה דעתך על ההצלחה והטרנד של לורן לוקמן?


לורן לוקמן האדם אינו הנושא החשוב שנשוחח עליו [כמו כל אדם אחר וכמוני], אלא הגישה שמביא עמו לעולם.

עבור לורן האדם, יש לי שפע של הערכה ולב פתוח לרווחה, נפגשנו בידידות לשיחה מעמיקה על ההבדלים בין הגישות ואף קיימנו אירוע שבו הרצינו וחלקנו במשותף.

יש בינינו חילוקי דעות בנוגע למספר נקודות:

1. הקריטריונים לקבלה של כל אדם לצום.

2. תת-המשקל לעצירת/המשך הצום.

3. כמות המים לשתייה במהלך הצום.

4. השימוש בחוקנים/עזרים לשחרור פסולת אשר מצטברת במעי.

5. משך זמן הצום הכללי והאישי במצבים שונים.

6. התזונה שלפני הצום וזאת שלאחריו.

7. אופי הפעילות, התנועה וההתמקדות של הצמים בזמן התהליך.

מכיוון שלורן אינו שותף לראיון זה ושאין באפשרותו להגיב ישירות, אין זאת הבמה והזמן להעמיק בכל אחת מהן ובכולן.

זאת יוכל להיעשות בדיון או ראיון מקצועי משותפים שבהם כל צד יוכל לשתף בנסיונו ובהבנתו המקצועית.


תוכל להדגיש דבר מרכזי אחד בגישתו של לורן או מלווים אחרים

אשר אינך מסכים לגביו?


צום הינו תהליך שמשתלב בתהליך אנושי שלם, הכולל גוף, רגש, נפש ורוח.

כאשר מוציאים חלק מסוים או יותר מהתהליך ומתמקדים רק בחלק מצומצם, 

החוויה תהיה דומה יותר לסם משנה תודעה מזורז, אשר גורם לאדם לחוש נאהב, אוהב ומואר.

כאשר השפעתו של הסם מתפוגגת, מתעורר וחש ריקנות, חוסר אונים והתמצאות בדרכו לאותן התחושות.

ללוות אדם לצום שמתמקד רק בגוף, זאת מבלי לקחת בחשבון את עולמות הרגש, הנפש והרוח, אשר ערוכים ובשלים לתהליך,

עשוי במקרים מסוימים להשיג תוצאות גופניות משופרות, אך מבלי שאלו יהיו משולבות בתהליך רגשי, נפשי ורוחני,

יהיו לרוב זמניות, מתסכלות ומכאיבות הרבה יותר משהיה המצב קודם לכן. ללא הכנה או תמיכה בישות אשר מעבר לגוף הפיסי,

תוצאותיו של הצום בטווח הארוך עשויות להיות בעלות השפעה שלילית ודרמטית מאוד.

מעטים שהתנסות בצומות ממושכים ושיודעים כמה תעצומות נפש נדרשות לצורך ההתמדה, לא מדי יום,

אלא בכל רגע ושנייה. לאחר חוויה שכזאת, אם לאדם אין את הכישורים המתאימים להמשיך ולהתמיד,

עולמות שלמים עשויים לקרוס בתוכו, מה גם שבחלק ניכר מהמקרים, צום אינו מרפא או מחזק כלל וכלל, אלא להיפך,

אדם יוצא ממנו חסר כוחות, מוחלש ולעתים גם במצב חמור יותר משהיה לפניו.

זאת נקודה מרכזית אשר חשובה מאוד להדגשה. צום אינו המרפא, אלא חלק מתהליך הריפוי,

אנשים אשר נכנסים למסגרות המבטיחות ריפוי מלא ומושלם,

מלכתחילה מכינים את הקרקע לקראת תסכול עצום ומתמשך עקב הפער בין ההבטחות שבתחילתו לתוצאותיו שבסיום.

כשלורן או כל אחד אחר מקבלים כל אדם לתהליך של צום ובתנאים אישיים שאינם אופטימליים,

לדעתי ומנסיוני הנזקים עלולים להיות חמורים אף יותר מהסיכויים להשיג את המטרות ארוכות הטווח שלשמן התחילו בצום.

צום הינו תהליך מסוכן ומתסכל כאשר הוא נעשה בתנאים לא מתאימים, עם מלווים שמתמקדים/מתמחים רק בפיסיולוגיה.

מסיבה זו גם איני חושב שרופאים בהכשרתם הנוכחית בהכרח מתאימים לליווי תהליך שכזה,

אלא אם יעברו הכשרה שמעשירה אותם אל מעבר לגוף והפיסיולוגיה של הצם.

צום עבורי הינו תהליך שמשתלב כחלק מדרך מיוחדת במינה, של התחזקות,

החלמה והעצמה של אנשים אשר כשירים ובשלים לכך. וגם אז, לכל אדם תתאים מסגרת שונה של פעילות,

תזונה שונה לפניו ולאחריו, משך זמן שונה לגמרי אשר אינו נקבע מראש, אלא על בסיס מעקב והערכה אשר מתעדכנים על בסיס יומיומי ועוד..


מה עושים בבית הבריאות?


בית הבריאות, בשונה מבית חולים, הוא בית למימוש בריאות ולא תחזוקה של בריאות.

מתעוררים מדי בוקר לקראת 05:00 או 06:00 ובוראים כל אחד ואחת את הבריאות על הצד הטוב ביותר בשבילו או בשבילה.

יוצאים להליכת בוקר ומפגש מקרוב עם הזריחה, בדממה, בהרהור ובהקשבה.

מקיימים אימון גופני נמרץ אשר מחזק את כלי-הדם, השריר, השלד וסיבולת לב-ריאה.

לאחר בוקר שופע בתנועה, מקיימים מפגש העוסק ברוח האדם ומטרותיו על-פני האדמה.

בשעה 09:45 נפגשים לארוחת בוקר, לאחריה ממשיכים לפעילות נוספת שעוסקת לרוב בתנועה,

כגון יוגה/צ’י-קונג/פילאטיס/פלדנקרייז או אחרת ולאחריו מקדישים זמן לצורך היחשפות לשמש מלאה כאשר היא במרכז השמיים

ומאפשרת ייצור אופטימלי של ויטמין D החשוב במיוחד לבריאות. 

בשעה 15:30 [שעון חורף], יוצאים להליכה חברתית, המאפשר מפגש אישי ונעים בין המשתתפים,

של כשעתיים עד לשקיעה שאותה אנו רואים מההר שוקעת בים.

בשעה 17:30 אוכלים ארוחת ערב ולאחריה נפגשים לפעילות הערב האחרונה של היום,

העוסקת בתנועה עדינה יותר של נשימות, ריקוד, והרפייה.

בשעה 21:30 הולכים לישון ומתעוררים שוב למחרת לעוד יום של עשייה מלאת חסד והעצמה של הביטחון העצמי והאמון ההולכים וגוברים בגוף.

כך עושים 7 ימים בשבוע, כל השנה, מלבד יום כיפור שבו מקיימים פעילות תואמת לאווירה.


מהו נסיונך בצומות?


ליוויתי מאות אנשים בתהליכי צום קצרים וממושכים.

בעצמי תרגלתי עשרות צומות כחלק מסל התרגולים המנטאליים והרוחניים אשר שזכיתי להכיר ולהתנסות בהם.

מתוך אלפי האנשים שפנו אלי לאורך השנים, כ-90% ויותר סורבו לעבור אצלי תהליך שכזה ולשמחתי רבים גם הבינו והסכימו שאלווה אותם בדרך אחרת, אשר אינה צום.

צום עשוי להתאים בעת שאדם מבשיל מנטאלית וגופנית לכך, אז הוא עשוי להביא לתוצאות אדירות ומעוררות השראה.

כאשר הוא אינו מתאים, עדיף להתנסות בדרכים מדויקות יותר.


למי צום כן מתאים?


מההיבט הגופני, הצום מתאים למחלות דלקתיות שבדרכי העיכול, מחלות אוטואימוניות מסוימות וסוגים ספציפיים של סרטן.

הוא עשוי גם להשתלב בתהליכים של ירידה במשקל, הפסקת התלות התרופתית ללחץ דם, סוכרת סוג 2 ושומנים בדם,

אך הוא פחות בעל ערך מוסף במחלות אלו כמו שהוא במחלות הראשונות אשר הזכרתי.

מההיבט הרוחני, הצום עשוי להתאים כשהוא נעשה בליווי והדרכה מדויקים. אין כאן קריטריונים מדויקים,

על-כן חשוב ביותר לתת אמון רב באדם שבו בוחרים לליווי של תהליך כזה, יותר מאשר בתהליך עצמו.


אילו סכנות יש לצום?


יש סכנה לטלטלה נפשית עקב יציאה מוחלטת מאיזון וחזרה בלתי נשלטת לאכילה. 

כמו כל חוויה רוחנית בעלת עוצמה אדירה, אדם שחווה חוויה אשר אין לו את הכלים לעבד אותה, עשוי למצוא את עצמו קורס תחתיה.

המצב הנפשי והגופני עשויים להתדרדר הרבה יותר משהיו קודם לכן.

אדם שסבל מהפרעות אכילה חמורות או קלות, עשוי לבטא את אותן התנהגויות בסיומו של הצום,

מה שעשוי לסכן את חייו במקרה קיצון ורוב המקרים להזיק ולפגוע בבריאותו באופן שאינו ניתן לשיעור.

נסו לחשוב על אדם שזה עתה סיים לצום 21 ימים אשר התארכו להרגשתו כשנה. כשהוא מסיים עם בטן ריקה ותחושת נקיון וברגע שחוזר לאכול,

מאבד לחלוטין את השליטה ומכניס כמויות אדירות של אוכל למערכת עיכול אשר אינה מוכנה לכך.

מתחושת ‘נקיון וקלילות גופנית’ מובהקת לתחושת זיהום וכבדות אדירה.

בין אם ניתן להגדיר זאת כסכנה ובין אם לא, לדעתי מדובר בהתנסות אשר אינה שווה כל צום שהוא והנזק שלה מתמשך לאורך שנים,

גם אם לא באופן מובהק בגוף, אזי באופן מובהק בביטחון העצמי, תחושת הערך העצמי והאמון של אדם בכוחותיו.

צום שמתארך יתר-זמן-על-המידה עשוי להיות מסוכן מסיבות של התפרקות רקמות חיוניות או היחלשות דרמטית עד

לכדי כך שיעברו חודשים עד שישובו הכוחות שהיו קודם לכן לזה שצם. 

חוסר הקפדה על התנאים הבסיסיים ביותר, כגון מנוחה מספקת, אווירה שקטה ותומכת, תנועה במינון ועצימות מדויקת,

כמות המים שהכרחית בהתאמה לעונה ולכל אדם ולא לפי מספר אחיד לכולם,

אופי החזרה ההדרגתית לאכילה אשר היא חלק ושלב מסוכנים ביותר ברמה הפיסיולוגית ובהשפעתה הרגשית/נפשית קצרת וארוכת הטווח על איכות חייו של הצם.

ככל שהצום ארוך יותר, כך מתגברות הסכנות והרגישויות שיש לתת עליהן את הדעת.


כיצד מלווים אדם לאחר שעוזב את החממה בבית הבריאות?


מזמינים אותו להגיע ליום בשבוע/חודש לבדו או עם משפחתו. להיזכרות והפנמה של הדרך שבה מצא ערך לחייו.

בימים אלו מתואמת לו פגישה איתי ולפי בקשתו עם שאר אנשי הצוות המלווים אשר תמכו בו.

כל אדם שעוזב מוזמן להצטרף ללא עלות לכל טיול של הקבוצה, אשר יוצא בכל שבוע למעיינות ובוסתנים בגולן.

אני זמין במייל עבור מאות אנשים אשר כותבים ומעדכנים אותי במצבם,  מדי יום ושבוע, תחת מגבלות של המרחק הפיסי,

אך עם יתרונות מובהקים להמשך הליווי, מענה לשאלות, מעקב אחר בדיקות ושיתופים כלליים.

המייל אינו תחליף למפגש אנושי אמיתי, אך הוא אמצעי לשמירת הקשר בהיבטים שבהם הוא מהווה יתרון ומאפשר המשכיות של תהליך משותף.

מי ייתן שכל בני האדם יהיו מאושרים, בוראים ובריאים,

מי ייתן שכל בני האדם יזכו להיזכר בכך שהם בכוחות עצמם המרפאים והמנהיגים של חייהם והעולם.

בהערכה עצומה לכולם

אלירן


למידע נוסף על המצבים בהם צום יעיל במיוחד, ולסקירה מורחבת – מדעית ותרבותית אודות הצום לחצו כאן: https://bit.ly/2UFBGVl

להיכרות וקבלת תמיכה במסגרת בית הבריאות המציג את הרפואה האישית והפרטית ברמתה הגבוהה ביותר שבנמצא כיום בישראל, אשר תוך עשור או מספר עשורים, תלוי קצב ההתפתחות של התבונה האנושית, תהפוך לרפואה הציבורית המקובלת כאן, קראו: https://demayo.co.il/Medicine.Home/, ליצירת קשר טלפוני: 058-4-818-518 או דרך הוואטספ: http://bit.ly/2WXvave

במסגרת זו אנשים נרפאים ומדדי הסוכר, לחץ-הדם, הדלקת, המשקל והמכאובים מתאזנים לחלוטין, משיבים לעצמם את האחריות והאיזונים החשובים ביותר לאיכות חייהם בהווה ובעתיד, מרגישים יותר טוב מזה עשרות שנים, מפסיקים בתמיכת רופאיהם [והממצאים הקליניים..] ליטול את התרופות, גם לאחר שעשו בהן שימוש במשך שנים. יש מרפא עבור רוב החולים בעולם ובאופן מלא ומשנה גורל. בכל דרך שתבחרו, חשוב שתדעו על קיומו של בית זה ושתבחרו אם ויש לכם צורך את המסגרת והתכנית המתאימים לכם ולקרוביכם. מוקדם ככל שהם ואתם תעשו זאת, כך הסיכויים להחלמה מהירה ומלאה גדלים.


תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

קטגוריות : רפואת העתיד