מה עושים כשהשכל מוביל והרגש נשרך מאחור?

| | 25/04/2020



א
מה עושים כשהשכל מוביל והרגש נשרך מאחור?

ממשיכים או עוצרים לחשב מסלול מחדש?

מנקודת מבט מוחית, ממשיכים בכל הכוח ומניבים מקסימום רווח.

מנקודת מבט רגשית, לוקחים נשימה, מסתכלים פנימה, לצדדים, על פרחים ועננים ובוחנים מה חשוב באמת לחיים.

חיים נפלאים אינם שכיחים יותר אצל המצליחנים והעשירים,

לא אצל היפים והיפות,

לא אצל המנהיגים,

חיים נפלאים שכיחים אצל אלו שמצאו את האיזון בין שלל החלקים,
אשר מרכיבים את השלמות האנושית, [לב], [מוח] [רוח].

פגשתי עשרות מליונרים ומספר מליארדרים אשר מנת אושרם הפוכה למנת עושרם.

פגשתי נשים וגברים יפהפיים לכל דעה אשר ככל שהאריכו ימים, חשו פחות בעלי ערך ושמחת חיים.

פגשתי מנהיגים אשר ככל שהתקדמו בסולמות ההשפעה, חשו שמקריבים יותר ונהנים פחות מחייהם למען הכלל.

אין תמלול לחוק האושר,
אך בכל תא מנוסחת נוסחה מתמטית מדויקת ובתוקף לאושרו של אדם בכל שלב בחייו.

נוסחה זו מבוססת על איזון, הומאוסטאזיס והרמוניה בין כלל החלקים אשר מרכיבים את היצירה: מצבור תאים ואדם.


כאשר המוח הינו היחיד שקובע, הישגים יושגו.
אך ללא נשמה, לב וערך אשר מתווספים לתוצאה, יהיה זה המוח בלבד שמתוגמל.

כאשר הלב הינו היחיד שקובע, יתממשו חוויות וריגושים.

אך ללא שיקול דעת ומוח אשר משתתפים בחגיגה, יהפכו החיים למרגשים בטירוף ודכאוניים בעוצמה אדירה בסירוגיות. 

ללא כוחות מאזנים והשתתפותו של המוח,
לאחר מספר חוויות עשויות להיווצר טראומות או חוויות קיצוניות אשר לא רק ‘יכאיבו’, אלא גם ימנעו מהלב לקחת יוזמה.

המוח יקבל את השרביט והחיים יהפכו ליציבים באופן יחסי, אך גם חסרי רגש וצבעים מיוחדים.

 מנגנון הישרדות בשיאו, אשר משיב את הסדר על קנו ובו-בזמן מוציא את הטעם והחשק, האם זה חייב להיות כך?


הרוח – אשר נעה על הקצוות ומבקשת לקפוץ למים או אף לעוף גבוה אל מעבר לשמיים.

הרוח אינה מושפעת מגבולות ומגבלות הגוף, המוח והלב.

הרוח רואה קדימה, פנימה, למטה ולמעלה, היא בכול, היא הגשר בין המוח אל הלב, בין הלב אל המוח.

בלעדיה אין לשניהם כל סיכוי, מעולם לה היה ולעולם לא יהיה.

היא האלוהות שבכל אדם אשר מאפשרת מזרע להפוך לאדם מתפתח ופורץ גבולות בכל רגע ויום.

כמה מקום יש לרוח בחייכם? כמה היא אחראית למסלולים העצביים שבמוחכם ולבחירות של ליבכם?

אם אין לה מקום, המשך המסע יהיה לקשה מנשוא, גם אם נראה שאתם מרוצים כלפי חוץ ושמצאתם כמה פחמימות וסמים שגורמים לכם לחוש ‘חסרי דאגות’ למספר שניות או שעות בעודכם חולפים על אותיות אלו.

ללא רוח, כל שנותר ללב ולמוח לעשות הינו להתחרות, לתפוס מקום, להשתלט, לקחת פיקוד ולדחוף בכדי לבוא לידי ביטוי. מה אפשר לצפות משתי מערכות נשגבות ונפלאות כל-כך? שישבו בשקט בפינה ויחכו לתורם?

 הלב נרגש מההזדמנות לחיות כאן לכמה רגעים ורוצה כמה שיותר לחוות! 

המוח רוצה לשרוד לכמה שיותר זמן בכדי לשרוד ע”י למידה והתפתחות והוא אינו ממש מתחשב בצרכיו של הלב אשר לעתים קרובות תופס את מיקומו ומאיים על קיומו.

כמה נפלאים שניהם, אך ללא מנצחת על התזמורת ומגשרת על הפערים, ימשיכו לבזבז אנרגיה ולהתחרות.

מאבק זה יאפשר לחלקנו חיים נחמדים, פחות או יותר ולחלקנו חיים לא רעים ואף טובים, פחות או יותר.

אם אתם מרוצים, טוב שקראתם עד-כאן בכדי לוודא שוב שאין לכם שום סיבה להשתנות [מממ…]


אם אתם מחפשים סדר והיגיון, אהבה והתפתחות אישית,
לחוש רגשות אדירים מבלי שיבואו על חשבון המוח המפוחד,
ללמוד ולבוא לידי ביטוי מקצועית מבלי שהלב יהיה לאיבר עזוב ועצוב, 

להתפתח להפליא מבלי שהמוח או הלב ירגישו שהם צריכים להתחרות וששניהם מקבלים תשומת לב ומרחב לביטוי.

אם אתם מחפשים בכיוון הנכון, כנראה שלבסוף תמצאו.

הרוח ממתינה לכם והיא שואלת: מה באמת חשוב?

היא לא שואלת מה היה הכי חשוב או מה יהיה הכי חשוב, אלא מה מה באמת חשוב ברגע זה?

תשובתכם תאפשר התחלה של דו-שיח שלאחריו תוכלו להמשיך בחיפוש והגילוי של איזון ומימוש של חייכם.

מה באמת חשוב ללב ברגע זה?

מה באמת חשוב למוח ברגע זה?

סוף סוף עשיתם זאת! הפכתם את שניהם לקבוצה מבלי לאבד את העצמאות וייחודיותה של כל מערכת.


כיצד המוח והלב יכולים לעבוד יחד למענכם?

אם נקח לדוגמא אדם שחי אי-שם ברגע זה ממש, במרחב שדומה ומזכיר את זה שבו אתם נמצאים.

הלב שלו מבקש לאהוב עכשיו, לחבק את אהוביו, למצוא את אהוביו, להרחיב את אהבתו ליותר מאדם אחד או משפחה אחת, לכל שכניו, לכל בני-האדם, לכל בעלי-החיים, לכל הפרחים, לכל הכוכבים, לאהוב עוד ועוד ועוד..

מה עוד חשוב ללב של אדם הדומה לכם במקצת?

להרגיש נאהב! להיות בסביבה שבה אוהבים אותו ללא תנאי, על אף שעדיין אינו מספיק מכך או כך, אינו כזה או כזאת, אינו ואיננו, אך הננו אשר הוא וזה מספיק בכדי להיות נאהב ולדעת שאין כל כוח שבעולם אשר מאיים על כך.

מה עוד עולה בדו-שיח שבין הרוח האחראית לבין הלב שמרגיש?

התשוקה, הרצון, העונג שבנתינה המיוחדת רק לי, בכל דרך אפשרית אשר יכולה להועיל לאלו שנשימה באפם, נשמה בעיניהם, החיים כאן ועכשיו ויוולדו כאן בעתיד. לדעת שמשהו בי, בליבי, יכול לתת בכדי שלאחרים תהיה הזדמנות להרגיש נאהבים, רצויים ועם תנאים המעודדים גם אותם לאהוב בזמנם, בדרכם הייחודית.


האם המוח יהיה מוכן לחיות בשלום עם בחירותיו ותשוקותיו של הלב?

לא! מתוך אינסטינקט הישרדותי המוח לא יקבל זאת וטוב שכך!

לצורך כך נדרשת הרוח, על-מנת להבהיר לו בדרכה הנבונה, המלטפת  אך הנחושה,
שאין ללב כל עניין לפגוע בו, אלא לאתגר אותו! ובאותו רגע גלגלי השיניים של המוח יתחילו בחישוב מסלולם מחדש.

לאתגר? כן! אני בעניין!

אתגר מרכזי בחייו של כל אדם הינו למידת שפה חדשה. המוח בנוי וערוך לכך!

אין אתגר שהמוח ערוך אליו טוב יותר מאשר למידה של שפה חדשה.

רשמו את המוח לתכנית הלימוד של שפת הרגשות שאינם מוכרים או מובנים לו. 

מדובר בתחום למידה חדש אשר המוח מכיר את נוסחאותיו הפשוטות ביותר. 

המוח למד בצעירותו תרגילי חיבור וחיסור ומעט מלוח הכפל של הרגשות.

המוח אוהב ללמוד כשהוא חש חשיבות לכך.

אם ‘מוכרים’ לו את לימוד הרגשות כשפה בעלת ערך וחשיבות להישרדותו והתפתחותו,

הוא אף עשוי להסכים ולהרשם לתכנית המלאה. 

הוא אף עשוי להשתעמם במהרה ולבקש עוד שיעורים, עוד חווית ואתגרים מרגשים,
כך שיוכל ללמוד עוד על ההשפעה של אהבה, נתינה, עצב ושמחה על מסלוליו.

המוח נדרש להתפתח ולגדול על בסיס ערכים של תרומה לגוף שבו מתארח.

בהיר לגמרי שהתקדמות מקצועית תגדיל את מקורות הפרנסה אשר יגדילו את בטחון הכלכלה, ההזנה,
המגורים ושאר המשאבים הנדרשים למחייתו של הגוף.

אם יתבהר לו שרגשות מגדילים את התפוקה, כי אין כוח נעלה יותר מאהבה ליצירה,

ושגם לעצב יש מקום של כבוד המאפשר למידה חשובה ופיתוח של חמלה עצמית וכלפי אחרים,

מה שמאפשר יותר מערכות יחסים בריאות, תקשורת שמאפשרת אחדות וקרבה, אשר בסיכומו של דבר, 

מגדילים את בטחונו, סיכויי הישרדותו והארכת תוחלת החיים של המוח והאדם!

אם אותו אדם שמעט מזכיר אתכם יסכים ללמוד את שפת האהבה, את שפת הרוח, את שפת המוח,

יש סיכוי אמיתי לאחווה ושלמות אנושית  אשר תהיה להשראה גם באחרים להרשם לאותה תכנית הלימודים.


הקשבה לצרכיו של כל איבר, כל אדם, כל קבוצה, כל גזע ודת, היא השלב הראשון בתקשורת ושפה.

כאשר אין עוד מרחב להקשבה, אין עוד סיכוי להתפתחות ולמידה, אין כל סיכוי לשלום ואחווה, אין סיכוי שנשרוד כאן.

אם נתחיל בלב שלנו, במוח שלנו ונאפשר לרוח שמאחדת ביניהם וכולנו לבטא ולממש את אלוהותה, 

אולי מבלי שהרבה ישתנה בחוץ ובנסיבות, בתוכנו ישתנה מה שנרצה, מנקודה לנקודה, לטובה.

באהבה

אלירן


לקבלת מגזין שבועי ובו מאמרים חדשים והזמנה לפעילויות לחצו כאן.


תגיות: , , , , , , , ,

קטגוריות : השראה הדדית