אנשים אמיתיים הם אנשים אמיתיים

| | 25/12/2016



אנשים אמיתיים הם אנשים אמיתיים

א

אנשים ‘חולי-נפש’ הם אנשים אמיתיים,

אנשים ‘חולי-סרטן’ הם אנשים אמיתיים,

אנשים לאחר ‘שבץ’ ו’התקף-לב’ הם אנשים עם לב ומוח ממשיים,

אנשים עם סוכרת הם אנשים שלב-לבם מורעב לתענוגות של אמת,

אנשים עם הפרעה דו-קוטבית זועקים לשפיות עד שהיא והם אובדים,

אנשים עם חרדות מחפשים סיבה להתעורר וכשאינם מוצאים – נרדמים מסויטים.

א

כאב הוא המכנה המשותף של האנושות –

איבוד הקשר בין הסיבות לשם כך נולדנו ובין התוצאות שעבורן אנו חיים הינו הגורם לכל הסבל שאנו חווים.

א

אנו אוכלים מהר מדי ומקבלים מעט מדי – שכחנו את הסיבה לחיפוש ולקבלת האנרגיה הנכונה.

אנו ‘גומרים’ מהר מדי, מסתפקים במעט מדי – שכחנו את הסיבה הראשונית לכך שאנו מתפשטים וחולקים חלומות משותפים – ילדים שבאים אל העולם מתוך פורקן והסחת הדעת הם ילדים שנולדים אל תוך בית ותרבות שמחנכים לפורקן והתרחקות מעץ הדעת.
אנו מתרבים מהר מדי ומבלי לעצור ולשאול – מה לעזאזל אנחנו עושים לעצמנו ולעולם?

בכל מערכות היחסים שבהן המין משמש לפורקן ואינו מקדש את האמנות, המרפא והיצירה המשותפת, בנגיעה הדדית ובעשייה למען האחר\ת – זוהי הפשרה הכואבת ביותר בחייו של האדם מכל מין. ככל שמערכת היחסים קרובה יותר ונוטה לטפח יותר ‘פורקן’ – כך תחושת הריחוק והכאב נעשים יותר ויותר בלתי-מתקבלים-על-הדעת.

—-

אנו מתנהגים כאילו מעולם לא עצרנו לשאול ‘מי אנחנו ומה הסיבה שלשמה נולדנו’ ?

אנו מתנהגים כאילו תמיד יהיה שם מישהו אחר שיתקן וינקה אחרינו,

אנו מטפחים מעמד חברתי גבוה יותר אצל בעלי ההון אשר הורסים ומלכלכים יותר ומשלמים בכסף לאלו שמתקנים ומנקים אחריהם.

אנו מטפחים גבולות ונפרדוּת בין ארצות, תרבויות, עמים ושכונות,

אנו מפספסים כל הזדמנות להתאחד ולטפח את היחסים, את הארץ ואת העולם של כולנו.

א

אנו מסוממים ע”י מקומות העבודה ‘הנוחים’ שאינם תורמים דבר לעתיד האנושות ולעתיד האדמה,

אנו משתמשים בכסף שצברנו בכדי לקנות עוד סמים ואנרגיה שמטנפים ומרחיקים אותנו עוד יותר מהסיבה שלשמה נולדנו.

אנו מתרבים עוד ועוד ומתעלמים מכך שיש כבר מספיק מכולנו – ממה שהפכנו להיות –
האם אנו לא רואים שיותר מדי מאיתנו גורמים לכך שיש פחות מדי זמן לעצמנו ומשאבים לכל אחד ואחת מהנשמות הצמאות והרעבות לקשר עין, לחיבוק ולמזון אנושי אמיתי?

א

אין בטבע מין בודד שמתרבה ללא ‘הגבלה’ – אין חיידק בגוף האדם שמתרבה ללא ‘שליטה’ –

אין תא בגוף האדם שמתרבה ללא ‘בקרה’ – כשזה קורה מדי פעם – הגוף ויחד איתו “הסרטן” והחיידקים מתים תוך זמן קצר.
אמא אדמה היא שם נרדף להומאוסטזיס ומערכת של איזונים.
האם זה רק אני או שאנו בוחרים להתאבד בעודנו בחיים ובשידור ישיר ובו-בזמן מכחישים שאנו עושים זאת ?

כשמאבדים את הקשר עם מליוני הפרטים הקטנים שמאפשרים עבור כולנו את החיים, של אלו שלפנינו ואלו שאחרינו – מאבדים גם את החוט המקשר של כולנו לאדמה ואחד עם השנייה, מאבדים את הסיבה להתעורר – מחפשים את הסם הזמין ביותר ונרדמים בעודנו בחיים.

א

לחיי הפרטים הקטנים

והאנשים הגדולים

שעושים את מה שנחוץ ולא את מה שנוח,

שנושמים את האוויר וזוכרים היכן הכל התחיל,

שאוכלים את המזון שבו אנרגיה שמשית מאירה בליבם את האינסופיות של הזריחה הנצחית.

א

לחיינו – אלו שעדיין כאן בכדי לקרוא, לשתף ולהרגיש.



תגיות: , , , , ,

קטגוריות : השראה הדדית